שהייתי ילד שבת בראשית, היתה שבת רגילה כמו כל השבתות אבל תמיד היה בה משהו מיוחד. פרשת בראשית היא הפרשה שפותחת את החומש, היא מספרת את סיפור בריאתו של העולם ובאותו שבוע של הבריאה מוכנס הרעיון של החופש מן היצירה התמידית שמאפיינת את החיים הרגילים, כפי שהוא בא לידי ביטוי בשבת. ככל שהתבגרתי למדתי להעריך את פרשת בראשית, זאת פרשה שמנסה להסביר את מערכת הערכים החברתיים הבסיסית שמתקיימת בכל העולם כולו וזאת כחלק ממארג של יחסים בין אדם לחברו. לדעתי אנחנו חיים בתוך מסגרות של קשרים, שאלו משפיעים אחד על השני ובין אם הם ישרים ובין אם הם עקיפים.
אז באו נגיד ביחד ויהי אור
מחשבות אפורות על חיים צבעוניים 