תשובה לחבר טוב שיושב על ברקידות ולמה אני לא מתווכח עם קנטיאניים

אני מסכים על זה שהראי"ה קוק ז"ל היה אחד מענקי הרוח בישראל ואנחנו נדמים לחגבים לרגליו. הבעיה הינה מהותית כי התורה של הראי"ה קוק ז"ל, מפוזרת ובמקרים מסוימים לא ברורה וזאת בצורה עדינה, אבל לדעתי הוא היה קנטיאני להחריד, לכן הוא יכל לקבע דברים בצורה שרירותית שתתאים לתפיסת עולמו וזאת אחת הסיבות שאני אישית מתעב טיעונים קנטיאניים ורק בשל השרירותיות של הדברים.

בניגוד למסורת אמר שיש לחדש והוא היה זה שאמר "הישן יתחדש, והחדש יתקדש" (אגרות הראי"ה, אגרת קס"ד) ועבור הרב קוק ז"ל הדברים הללו היו מהותיים ולכן הוא יכל לצאת מן השבלונה של הלימוד המסורתי של הפלפול ולטעון על פי שיטתו של תורת ארץ ישראל, שהיא זאת שאמורה לתפוס את מקומה של האיסורים והחרמות הישנים שאפיינו את התפיסה של הלמידה על פי החת"ם סופר ז"ל, שגרס כי חדש אסור מן התורה ולכן הגאולה אינה פועל יוצא שישובו הארץ תגדל פרי, ההבנה של הראי"ה קוק נבעו מהבנה כי היצירה החדשה הינה הפירות, דבר זה עומד בקו ישר עם תורתו של הרב קוק שראה שתורת ישראל הינה תורה שמושפעת גם מגורמי חוץ ולא רק מגדלי השן של התלמוד (הירושלמי והבבלי) ולכן יש צורך גם להתייחס אל הנבואה ואל האגדה וזאת הסיבה שהוא פונה אל הנביא יחזקאל ומכאן הוא מביא את הפסיקה שלו שאינה מכילה המון פלפול אלא הסבר אנליטי של משפט פרוטוקול שמנסה להכיל את הפיתרון היחיד והאמיתי, אבל הלכה למעשה היא יוצרת מערכת ערכים קנטיאניים ממשמים ואלו מותאמים אך ורק לפיתרון שהוא מציע וכן טיעונים קנטיאניים הם טיעונים מעגליים שלא ניתן לצאת מהם.

מכאן, לדעתי הראי"ה קוק ז"ל לא היה זקוק לתפיסה הרבנית הקלאסית, שאמרה אם הם יבואו אז הם יבואו, לדעתי הראי"ה קוק ז"ל ראה לנכון, שיש צורך שהעם יחזור לארצו וזאת כדי להפריח את הארץ ולכן הוא עושה את מסעות הרבנים המשונים למושבות וזאת כדי לנסות ולקיים את מצוות השמיטה ועוד כמה דברים וזאת כדי למנוע את אי פריחת הארץ כאשר מתקיימת העלייה, אבל ההנחה היא הנחה שונה ומעגלית כמו כל קנטיאני טוב.

והנה סרט על חייו של הרב קוק