בחירות, עיתונות ולמה השמאל מפסיד כל פעם

השועל יודע דברים רבים, אך הקיפוד יודע דבר אחד גדול (ארכילוכוס)

הבעיה של השמאל היא בחוסר היכולת שלו להציג אלטרנטיבה אמתית ומה לעשות התחקירים של דרוקר ואחרים,באמת לא קשורים לבעיה אלא מציינים את הבעיה. באמת אנשים, אני לא סובל את נתניהו אבל הלכה למעשה,  אם לוקחים את הבחירות בארה"ב לא היה הבדל מהותי בין טראמפ ובין הילארי;  אם זה היה סנדרס זה היה עולם אחר. ההגעה של סנדרס וטראמפ, מגיעים להתמודדות, ישנה בעיה חברתית והם לא מגיעים משום מקום.

הסטטוס אחרון שלי, שחצי מהפיד של השמאל שלי עלה עלי, מזכירה את מה שסנדרס אמר על פרשת האי-מיילים של קליטון, שהיא היתה ידועה  "I've got sick and tired of those damn emails", ולי אישית נמאס מכל הפרשות הקטנות של מה שקורה בתוך בית ראש הממשלה, ומה שרה עושה ומה שרה שותה ואיפה יאיר שירת, כל אלו זוטות שמצביעות על הדברים בעיות השחיתות השונה בחברה הישראלית; אבל הן מונעות דיון מהותי בחברה הישראלית, ובמיוחד דיון לעומק ובצורה טובה, ובמיוחד בימים האלו.

285h

מקור: gratisography

הפרשה הרצינית האחרונה של דרוקר היתה פרשת הצוללות שיש בה מן העניין הציבורי, אבל כל הפרשות האחרות באמת לא אמורות להפיל את נתניהו מכס השלטון זה לא מעניין וזה מגיע לרמת הרכילות האישית של כמה חזיות של שרה הלכו לכביסה ועם איזה מרכך כביסה. התקשורת הישראלית הפכה להיות סוג של בור ביבים שעסוק ברכילות בחייה של שרה נתניהו, יאיר נתניהו וכל דבר אחר ומצד שני נתניהו מוציא תגובות מתלהמות וחסרות תוכן נגד העיתונאים שמעניקות להם הילה זוהרת של קורבן רדיפות המשטר ואת הערצה הבלתי נלאת של אנשי השמאל ובמיוחד אצל הפראיירים שקונים את המלחמה. דרוקר, הוא לא וודורד וברנסטיין ואם רוצים לנצח את נתניהו, זה פשוט להתעלם מכל הפרשות האלו ולדרוש ממנו להסביר את חוסר המדיניות שלו מאוד פשוט וכן להתמקד בסוגיות הבוערות במדינה, חינוך, תשתיות, כלכלה, בנייה, איכות החיים, הורדת הביורוקרטיה וכן, נראה אז את התשובות של הקוסם.

274h

מקור: gratisography

השינוי האמיתי הוא השינוי, שהשמאל לא מוכן לקבל עליו והיא האחריות וחזון מה עושים ביום שאחרי נתניהו, איך הופכים את המדינה הזאת למקום טוב יותר. ביום שזה יהיה דברו איתי וניפגש בפאב בשעה חמש אחרי המלחמה.

בהצלחה לכולנו

ה' בכסלו התשע"ז

ירושלים

מודעות פרסומת

ברבור שחור או לודיט לבן

"Those who have ever valued liberty for its own sake believed that to be free to choose, and not to be chosen for, is an inalienable ingredient in what makes human beings human" -Isaiah Berlin

לאחר הבחירות בארה"ב,  אחד החברים הטובים שלי ברשת הפייסבוק. אמר כי הניצחון של טראמפ היה סוג של ברבור שחור. המונח של ברבור שחור, מהתפיסה בעבר כי כל הברבורים הם לבנים, אבל בעידן התגלויות של המאה ה-17, התגלה כי ישנם ברבורים שחורים ביבשת אוסטרליה; מהסיבה הזאת מטבע הלשון, מתייחס לסוגיה כי מדובר באירוע יוצא דופן ובלתי צפוי ולכן יש לצפות שלא כל הברבורים יהיו לבנים. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות היסטוריות הקשורות ברבורים שחורים והדוגמא הטובה ביותר הינה, התנצרות של קונסטנטינוס, הינה דוגמא לאירוע יחיד בעל משמעות עצומה הקשורה בפסיכולוגיה האישית של היחיד, שזה אינו מציית לחוקי הסתברות ההיסטוריים ולזרמים ההיסטוריה עצמם.

800px-rome-capitole-statueconstantin

ראשו של קונסנטינוס הגדול מקור ויקיפדיה

התנצרות של קונסטנטינוס לאחר קרב גשר המילביוס ב-28 באוקטובר 312; ובקרב קונסטנטינוס מנצח את הקרב על ידי חריטת הסימון של כי רו, שלימים יוגדרו כתור ה'כריסטוגראם' (האות הקדוש או צלב קונסטנטינוס), יכול להיות שמדובר בסמל פגאני שקיבל משמעות נוצרית. התהייה המרכזית הינה, מדוע קונסטנטינוס מתנצר. המקורות הנוצריים מספרים, שאפילו את אמו שלקונסטנטינוס (הלנה) תהתה מדוע הוא בחר להתנצר. ידוע שקונסטנטינוס ואביו היו עובדי אלילים ובתקופת הרדיפות הנוצרים של הקיסר דיוקלטיאנוס, הם לא רדפו את הנוצרים שהיו באזור שלטונם. אפשר למצוא מספר הסברים: יכול להיות, כי קונסטנטינוס חש בחושיו המחודדים כי הנצרות תעזור לו לגבש את שלטונו. קשה לקבל את הטיעון הזה, היות והנוצרים באותה תקופה היו מיעוט זעום באוכלוסייה של האימפריה ובנוסף הם סבלו מרדיפות ופילוגים פנימיים. סברה נוספת, הוא הושפע מנוצרים שהיו בפמלייתו האישית. לחילופין, קונסטנטינוס זיהה את ישו כתור אל השמש שאותו הוא עבד. ההסבר המניח את הדעת, הינו כי יריביו של קונסטנטינוס, נהנו מתמיכה של חוזי עתידות האליליים של רומא והם ניבאו לו רעות. קונסטנטינוס, ניסה לחזק את לב חייליו על ידי אימוץ אלוהות אחרת שהאותות אינם קשורים אליה וחסדיה נתונים בלא קשר אל פולחן האלים.

double_centenionalis_magnentius-xr-s4017

מטבע שעליו מוטבע הכי רו של הקיסר מנגניוס משנת 352 לספירה-מקור ויקיפדיה

הבחירה של קונסטנטינוס בדת שאיננה נוגעת לחייהם של תושבי האימפריה לא היתה מסוגלת ליצור סחף, כמו שיצרה התנצרות שלו והוא היה נאלץ לכפות תפיסות העולם האלו על התושבים של האימפריה. קשה לפקפק בהתנצרות של קונסטנטינוס, החל מהענקת האדיקט של מילאנו משנת 313, בה הנצרות מוכרת כתור דת רשמית וזאת כהכרת טובה של הסיוע האלוהי שניתן לקונסטנטינוס בעקבות קרב גשר המליביוס. בנוסף, קונסטנטינוס דאג להקים במימונה של המדינה הרומית, הוקמו מבנים מפוארים בערים שונות אל מול הכנסיות הצנועות ובצורה הזאת הנצרות הפכה להיות הדת של האליטה המדינית. לכן, קשה לפקפק באמונה של קונסטנטינוס באל הנוצרי, זה דיון לפוסט אחר-אבל עדיין לא ניתן להבין את הסיבה להתנצרות במלואן. אבל מכאן אפשר לטעון כי מדובר, בסוג של ברבור שחור.

15094352_1234694523290068_5818230421961300402_n

מימ המבוסס על דמותו של הקיסר יוסטיניאנוס, הנמצא בסן ויטלה בראוונה.

אחד המאפיינים של הבחירות בארה"ב הינה הבחירה על פי מפתח אלקטורטים, התפקיד של השיטה הזאת, מבוסס על התפיסה של מאזנות ובלמים שמתקיימים בחברה האמריקאית. בצורה הזאת הקול של האדם שגר בפריפריה שזאת הומוגנית ואחידה ובעוד שהערים השונות, הן יותר הטרוגניות ורק בשל ההגירה המסיבית שהיא מקבלת ובנוסף, בשל גורמי משיכה ודחיפה שמתקיימים אליהן מן האזור הכפרי. היכולת של טראמפ לתקשר עם המוני אנשים שזנחו על ידי הממסד הפוליטי בשלושת העשורים האחרונים. בו הם הרגישו שהחברה המערבית 'שכחה' אותם והם היו בשר התותחים בתפיסה הכלכלית הנקראת 'ניו ליברליזם'. תפיסה זאת מבקשת להוציא את הממשלה מן הספירה החברתית והיא מאמינה ביד החופשית של אדם סמית'. לכאורה היא מבקשת להעניק לאנשים רבים את האושר הגדול ביותר וזאת על ידי הבחירה החופשית ואם הצלחת אז הצלחת ואם לא אז כנראה לא הגיע לך, בעיני זאת תפיסה מאוד פרוטסטנטית, שמבקשת לייצב את המצב בעולם בהסבר דטרמיניסטי למצב שבו הוא נמצא ולהאשים אותו ואין זולתו נושא באשמתו.

אנשים רבים בחברה האמריקאית הרגישו כי ארה"ב איננה גדולה יותר, כפי סיפרו לה. הם הרגישו למה הם צריכים לממן את ההגנה של מדינות אחרות, בעוד שבאזורים שלהם ישנה אבטלה גדולה והצעירים עוזבים לערים הגדולות. ההצלחה של טראמפ היתה היכולת שלו לתקשר עם אותם אנשים במדינות המפתח שהרגישו שהם נזנחועל ידי החברה האמריקאית, אם בשל התעסוקה. זאת לא היתה בחירה בין שני נציגים שונים כל כך בעליל, האחת הינה קילנטון שזוהתה עם הקשרים של הון שלטון. בעוד טראמפ הציג אותו כתור האדם הפשוט שלא היה קשור לאף אחד היות והוא בעל יכולת לממן את מסע הבחירות שלו בעצמו והוא גם שייך לאותה אליטה, שלומדת ומחנכת את ילדיה באותה באוניברסיטאות השונות של ליגת הקיסוס.

זהו מרד הלודטים (אסור להגיד מלחמת מעמדות לאחר נפילתה של ברה"מ רק שתדעו), שביקשו לא להישאר מאחור אלא לקחת חלק במשחק, הרגשת החנק של אותם אנשים, בה הזהות שלהם נאלצה לוותר עבור אחרים; דבר זה לא תרם עבור הדימוי של קלינטון. מאז המשבר הכלכלי הגדול של שנת 2008, ניתן להבחין מערכות הבחירות, היו מבוססות על בסיס הצבעת מחאה מסוג כזה או אחר. הבחירה של הנשיא אובמה היתה הצבעת המחאה של השחורים, אז הבחירה של הנשיא (הנבחר) טראמפ היתה הצבעת מחאה של הלבנים ושל מעמד הביניים שהלך ונעלם בעקבות השינויים של הכלכלה הניו ליברלית, שלא העניקה להם את המחסה הנדרש, אלא היא קידמה בתוך מארג של חוקים את הרעיון של החירות השלילית בצורה קיצונית, עד שזאת הפכה להיות חירות חיובית קיצונית לצד השני.


אחרי שפרסנו את היריעה על הסיבות לניצחונו של טראמפ, השאלה שלי האם הוא כל כך רע? התשובה שלי היא לא. באחד הדיונים שלי באותה רשת חברתית מפורסמת אמרתי לחבר אחר, שלא משנה מי יהיה הנשיא הבא של ארה"ב, התהליך התחיל בעוד שהילרי היתה משככת את התהליך טראמפ יאיץ אותו. התוצאות של הבחירות הללו וגם התוצאות של הברקזיט, יחייבו פסק זמן מאוד ארוך מהתפיסה 'הניו ליברלית', שיש צורך להתייחס אל כוחות השוק; אלא נהפוך הוא ישנו צורך להתייחס אל הסוגיה של התפיסה הקבוצתית של האנשים ולתכנן את הצעדים של הכלכלה ובצורה הזאת לתקף את הסכם האזרחות שנחתם בין הפרט ובין המדינה, שזאת מעניקה לו את ההגנה הנדרשת תמורת התשלום של המיסים השונים; הסכם זה החל במאה ה-13 עם החתימה של המאגנה כרטה והמשיך עם הסכמי הפריבילגיום השונים בין השליטים השונים באירופה עם הערים השונות. הסכמים אלו, הביאו להפיכת המצב בו הפרט הינו נתין הופך להיות אזרח ונוצר מצד של חוזה, בו לכל אחד מהצדדים ישנו זכויות וחובות.

דברים אלו יחייבו את הממשל של הנשיא (הנבחר) טראמפ להשקיע יותר בתשתיות של ארה"ב וזאת על חשבון יחסי החוץ שלה. המורשת של הנשיא אובמה תהיה זאת לא של פרס נובל לשלום, אלא של התבדלות של ארה"ב והפיכתה למדינה שאיננה תלויה אנרגטית במדינות אחרות וזאת כהמשך המדיניות של הממשל האמריקאי, עוד מתקופתו של הנשיא בוש הבן. דברים אלו יחייבו שינוי במהלכי החשיבה של התפיסה של הגלובליזציה, שזאת התבססה על השליטה האמריקאית ובמיוחד לאחר סיום מלחמת העולם השנייה והמלחמה הקרה בפרט. היציאה של ארה"ב מתוך המעורבות של סכסוכים ברמה הבינ"ל תוביל, אולי להתחזקותו של האיחוד האירופאי וההבנה שלא ניתן לנהל מדיניות ניו ליבראלית, אלא תידרש עבודה צוותית של כל המדינות באיחוד עצמן ועוד חזון למועד. הרצון של הנשיא (הנבחר) טראמפ להפוך את אמריקה גדולה אולי תשיג את התוצאה ההפוכה, אבל זה תלוי בהרבה דברים, כמו הצורך בהגירה ובעוד כמה דברים שהם נדרשים לפוסט אחר ובמיוחד לאחר מאה ימי עבודה של הממשל שלו.

המרחב של המזרח התיכון ושל ישראל הלכה למעשה, מדיניות התבודדות של הממשל של הנשיא (הנבחר) טראמפ תהיה של התכנסות פנימה ואי התערבות במלחמות מיותרות. הערכתי שטראמפ, ייתן לנשיא רוסיה פוטין את הזכות לנסות ולהגיע להסדר בסוריה וזאת על חשבון ניסיונות של רוסיה להגיע להישגים במה שקורה באוקראינה. רוסיה שסובלת מבעיות דמוגרפיות מאוד קשות ומצד שני, כל העבודות של הידיים הבלתי מיומנות של בערים הגדולות ברוסיה (ובמיוחד במוסקבה) נעשות על ידי אנשים מוסלמים. הנשיא פוטין נאלץ מצד אחד לשמור על נמל המים החמים שלו, במזרח התיכון בעיר טרטוס. הפעולות של הנשיא פוטין במזרח התיכון, הינם של ניצחון פיראוס. לא משנה איך הוא מנצח הוא המפסיד הגדול –  אבל הוא לא יכול להודות בזה ובמיוחד עם האמריקאים, יתנו לו להילחם לבד בדעא"ש. האינטרס היחידי של רוסיה הוא להגן על איראן ועל המדינות הקשורות אליה, אבל לא בטוח שאיראן תרצה להיקשר לרוסיה כל הזמן הזה, אבל חזון למועד כמו שנאמר. טורקיה שגם רוצה להחזיר עטרה ליושנה ובמיוחד לאור הפיכת הנפל שהיתה שם לפני כמה חודשים. הצורך של הנשיא הטורקי ארדואן למצב את עצמו כתור יורש לבית עות'מאן (במיוחד שהיורש היחיד לשושלת נפטר לפני כשנתיים) ולכן ניתן לפרש את המדיניות שלו בצורה הזאת.

לאור הדברים הללו, מדינת ישראל כיום לא נמצאת במצב של איום מתמיד ובמיוחד לאור הרצון של מדינות ערב השונות לקיים איתה קשרים; בכל מיני רמות ובכל מיני צורות. אחד הדברים הטובים, של האיום של דעא"ש והאיראני על מדינות ערב השונות, הינה החיזוק של היצירות הלאומיות המלאכותיות של המאה העשרים לאחר מלחמת העולם הראשונה והן מדינות ערב. אכן, ערב האביב הערבי, הלאומיות במדינות אלו הפכה להיות שלדים מחלידים. אבל, העלייה של האסלאם הרדיקלי, אפשרה להם לחדש את הזהות הלאומית שלהם. אבל הדבר החשוב ביותר, הוא שעיצוב של הלאומיות הזאת, נבנה על פי צרכים מקומיים ולא על פי חיפוש של אויב מדומיין כדוגמת ישראל. בשילוב, עם התכנסות של ארה"ב והורדת הסיוע (אינשאללה, במהרה בימנו אמן), תביא לגמילה לא פשוטה;שבסופה נעמוד על הרגלים, שנוכל לחזק את המעמד שלנו כתור אומה שמחדשת את ימיה.

לדעתי זה יהיה הפתעת הברבור השחור

אז שתהיה שנת סוס שמחה לכולם

ירושלים

ט"ו במרחשון

16 לנובמבר 2016 למניינם.

 

על ה-11 בנובמבר ועל הסכמים רעים

ביום ה-11 בנובמבר, בשעה ה-11 ובדקה ה-11 1918, הסתיימה מלחמת העולם הראשונה וזאת כמיטב הרומנטיקה האירופאית. צחוק הגורל, באותו יום כמאה שנה (פחות כמה שנים), מדינות המערב, עמדו לחתום על הסכם ביניים עם מדינה אשר מבקשת לחסל מדינה אחרת ומצהירה על זה בראש גלי כארבעים עשורים, אוי כמה שאני אוהב את צחוק ההיסטוריה. שני הצדדים להסכם זה  (גם האיראנים וגם מדינות המערב), אינם בוטחים בבני שיחם, אבל שני הצדדים צריכים את המשא ומתן הזה, מדינות המערב חייבות אותו וזאת כדי להוריד את מחירי הנפט העולמיים וזאת כדי שתכניות הכלכלה השונות שלהם יעבדו והאיראנים זקוקים להקלות בסנקציות כדי, לשמר את המשטר הדתי של האייתולות. הסכם השלום של מלחמת העולם הראשונה, משמש עד היום כסוג של צל טראומה המעיב על המערב ובמיוחד בהקשר של מדינות אירופה, שעדיין מפחדות על מיטב הנוער שלהם שייכנס אל אזורי עימות; ארה"ב הינה מעצמה הנמצאת בנסיגה, שמנסה להגן על האינטרסים שלה באזור דרום מזרח אסיה ולצאת מן המשבר הנוכחי, כתור מעצמה משפיעה מסדר גודל שני.

Remembrance_march

אכן ההסכם שמתהווה בין מדינות המערב ובין איראן הינו הסכם רע אבל, הוא מאפשר עוד קניית זמן אל מול המשבר הצבאי העתידי שמדינות המערב בכלליות, יעמדו בפניו והוא יאפשר להם את היכולת לשמר את יכולותיהם השונות אל מול אתגרי העתיד. אכן, כל חתימת הסכם בין איראן ובין מדינות המערב, הינו סוג של משבר ומאוד קשה. השפה הסינית הינה שפה המורכבת מפיטוגרמות ובלשון העם שיברונים, כל שיברון מציין  מילה או חלק ממילה. ההיפוך של המילה משבר בסינית, הינו הצלחה. אם קברניטי המדינה שלנו ישכילו, להבין את עוצמתו של המשבר, הם אולי יכלו להפוך אותו להצלחה וזה, אומר דבר אחד לנסות ולייצר קשרים הגנתיים בין אזורים, קשרים אלו ילוו במחירים לא קלים מצידה של ישראל, אבל מצד שני הם יעזרו לה לעבור את המשבר בצורה טובה יותר. כמו שישראל לא רואה בעין יפה את התחזקות של איראן, גם מספר רב של מדינות ובמיוחד אלו של במדינות המפרץ לא רואות בעין יפה את התחזקות של איראן וגם את התחזקות בכוחו של ראש ממשלת טורקיה ארדואן, שרוצה להחזיר את ימי האימפריה העות'מאנית; וכמו שנאמר פעם בסינית אויב אויבי הוא ידידי ואישית אני מקווה שלא נקולל בקללה הסינית הידועה, שנחיה בזמנים מעניינים.

Kitchener-Britons

כן הסערה של הסכמי ה-11 לנובמבר 1918 מתקרבים ולכן ההמלצה שלי להכין מטרייה וזוג ערדליים טובות והנה הסערה של ווידאלי

אז זה בגלל החברים של מר נתניהו

אז מה היה לנו בשבועות האחרונים, היתה סאגה של קבוצה קטנה בממשל האמריקאי, כעסה על זה שהנשיא אובמה לא היה מוכן להתדיין  איתה על קיצוץ בחוק האובמה קייר (למרות שהוא עבר את המבחן של בית המשפט העליון ואת הליך החקיקה האמריקאי), אבל הם לא אהבו את זה ולכן הם סגרו את הממשל האמריקאי למשך כשבועיים וארצות הברית הגיע כמעט לחדלות פירעון וזאת בטיעון שזה לא מוסרי לקחת כספי מסים לטובת הסוגיה הזאת אלא רק לסוגיות שאנחנו מאמנים בהם, אני אישית מת על הטיעון המוסרי, הוא נשמע תמיד כמו זה לא פייר ולכן אני צודק אבל שיהיה. בל שנשכח החברה האלו לרוב אנשים של כבוד וכולנו יודעים מה שייקספיר כתב פעם "וברוטוס הוא איש של כבוד וכולם הם אנשים של כבוד" (Brutus is an honorable man and so are they all honorable man) ובל נשכח כי למר נתניהו יש חברים רבים בקבוצה זאת.

כרגע ישנם שיחות בין ארה"ב ואיראן וכל צד, אני בטוח אף צד לא מאמין לצד השני, אבל בגדול האיראנים צריכים הקלות בסגר הכלכלי שמתקיים עליהם וזאת רק כדי לשמר את היציבות השלטונית המערב מבין, שהוא חייב להוריד את מחירי הנפט וזאת כדי להפעיל את תכניות ההצלה הכלכליות השונות. עכשיו לי לא נראה  שאף אחד מן הצדדים, לא יגיע להסכם רשמי, כי לדעתי הפערים הינם גדולים מידי בשני הצדדים וכל צד לא מוכן לרדת מן העץ שהוא עלה עליו, אכן כן באיראן מתקיים כרגע משטר שהוא יחסית מתון, אבל הוא מתקיים על כידוני הסוואק (ארגון הביון האיראני) וכידוני משמרות מהפכה. אבל הלכה למעשה יתקיימו הבנות מסוימות שיאפשרו לאמריקאים להוריד את הלחץ הכלכלי של ארה"ב על איראן הסיבה לכך הינה הנחת יסוד, כי ארה"ב הינה מעצמה חלשה והיא מתחילה בנסיגה אישית הדרגתית מנקודות הכוח שלה והיא רוצה לנסות ולרדת מבמת ההיסטוריה כמעצמה. ובנוסף המדיניות של ארה"ב, עוד בתקופת הנשיאות הקודמת של הנשיא אובמה היתה לנסות ולצמצם את היקף הפעילות האמריקאית באזור המזרח התיכון ולהתמקד בעיקר באזור השווקים העולים של דרום מזרח אסיה ובמיוחד של אוסטרליה ושל סין וזאת כדי לנסות ולקחת חלק באותו סדר עולמי שהולך להתעצב.

בנוסף לדעתי המדיניות של הממשל של אובמה נובעת מהרצון לנסות ולרסן את מר נתניהו ולשלם את המחיר של המדיניות ההפחדה שאם לא תחזיקו אותי חזק אני הולך לתקוף, עכשיו הסוסים ברחו מן האורווה וזאת לאור מתקפת החיוכים של רוחאני באו"ם העניקה לנשיא אובמה את האפשרות לפנות אל הערוץ הדיפלומטי ולדעתי, מר נתניהו נאלץ לקיים את השיחות עם הפלסטינים ולנסות ולהוריד את מסע ההפחדה כנגד איראן, כפי קפאו שד וזאת, כפי שהאמריקאים עשו עם רוה"מ שמיר לאחר מלחמת המפרץ הראשונה וכמו שהאמריקאים עושים זאת עכשיו לאחר, שלא התקיימה שום תקיפה בסוריה אבל החברים של מר נתניהו עשו לנשיא זובור. אבל אם מר נתניהו וחבריו לא היו אנשי מוסר וכבוד אולי היה אפשר לעשות עסקים כמו שצריך עם העולם הערבי, כי גם החברה האלו לא מעוניינים להיות חלק מהסהר השיעי.

והנה הנאום של מארק אנתוני